הציעו לי פעם כרטיס חינמי להצגה של המלט של שייקספיר. אני יהודי מדי בשביל לסרב למשהו בחינם, וגם מעניין אותי שייקספיר. (כאילו לא קראתי עדיין ואני לא יודע עליו כלום בעצם). בהצגה היתה אישה תלויה על חבל שקיבלה טבעת מגבר שבירך את ברכת החופה. קצת הפתיע אותי. אפילו בשביל 'עיבוד ברוח התקופה'.

הפועל להיות (To Be) הוא הדבר המסובך ביותר באנגלית. (לאמירה זו יש יוצאים מן הכלל). אני  רואה בה שריד מהאנגלית הישנה של ימי הביניים, אז כל הדקדוק היה מורכב בהרבה. למזלנו שאר מילות הפועל הפכו ליותר ידידותיים למשתמש, רק אכלנו אותה שהפועל המאובן הזה הוא הכי נפוץ באנגלית. 

'להיות' הוא פועל שמשנה צורה בין גוף ראשון שני ושלישי, וגם בין יחיד ורבים. (יחיד ורבים אתם יודעים מה זה, נכון? גוף ראשון זה אני, גוף שני זה אתה הקורא, וגוף שלישי הוא דני קושמרו). והוא לא רק מקבל סיומת שונה אלא צליל, צורה והגיה שונים לגמרי. 

בגוף ראשון המילה היא I Am, בגוף שני You Are, ואילו בגוף שלישי אומרים He Is. עד כאן ביחיד. כשמדברים על יותר מפרט בודד, בלשון רבים, בגוף ראשון אומרים We Are, בגוף שני You Are, והגוף השלישי הוא גם כן They Are. ברבים תמיד אומרים Are. ההבדל הוא רק ביחיד, שם לכל גוף יש צורה שונה.